הכרה והערכה - מבט שני על חתונה ממבט ראשון
זה הדליק אותו בקטע טוב…
תומר נעמד על סולם בדירתה של יואנה מחליף חשמל, וכשהוא עדיין שם למעלה קרוב לתקרה, יואנה דואגת לספר לו שיש לה עוד כמה משימות ל״חשמלטור״ שאיתה; ״רגע אני כבר מביאה את המחברת…״.
סיטואציה מתוך#חתונהממבטראשון, עונה 6.
אם זה לא היה ברור או מובן, יואנה לא ״סינג׳רה״
את תומר, בן הזוג ששודך לה פחות משבועיים קודם על ידי צוות המומחים. ברשימת המשימות שייעדה לו כביכול היא למעשה עושה כדי לתת הכרה למומחיותו כמהנדס חשמל, לכישורים שלו, היא מפרגנת לו בעקיפין ובכך גורמת לו להרגיש טוב.
תומר, אגב, דווקא הבין היטב את מה שעמד מאחורי המשימות שהיא ״הלבישה״ עליו, והוא אפילו אהב את זה.
לכאן גם נכנסים ההבדלים הטבעיים בדפוסי חשיבה של גברים ונשים. בתחילתו של קשר רומנטי, המוח הגברי, בשונה מהמוח הנשי, נמצא במצב מאתגר של ״להשיג״, כשבדרך כלל הוא גם לא זקוק לביטחון או לוודאות, כמו שהאישה זקוקה. הדבר העיקרי שגבר מחפש להשיג בהתחלה זה סימנים להכרה, להערכה ולעניין של האשה בו.
וכדי שלא תצטייר כאן תמונה שוביניסטית, אציין שהכרה היא לא בהכרח הכרה בהישגים בתחום הקריירה, ולאו דווקא בתחומים שנחשבים גבריים כמו טיפול בחשמל. הכרה יכולה להיות בכישורים מגוונים, באיכויות, יואנה ידעה לתת הכרה לכישורים העניים בתחום החשמל ובאותה מידה היא היתה מכירה בכישורי נגינה או שירה, מבחינתו זה היה היינו הך.
מאיה אנג׳לו סיכמה את זה במשפט יפה: ״אנשים ישכחו מה אמרת, אנשים ישכחו מה עשית, אבל אנשים לעולם לא ישכחו כיצד גרמת להם להרגיש״.
