“אנחנו באותו מקום…״
זה מה שתומר אומר ליואנה (חתונה ממבט ראשון, עונה 6, פרק 7).
או במילים אחרות תומר אומר לה שהם מצויים על אותו עמוד בסיפורו של קשר שנירקם (ואולי יהפוך לסיפור ) של ההרגשה ושל החוויה.
יותר מכך, שניהם שמחים אבל שניהם גם מספרים על פחד כי הם מבינים את המקום בו הם מצויים על פני הציר של התפתחות האהבה הרומנטית - הם בשלב הטוב של ההפי-הפי (או בשפה המקצועית: שלב הסימביוזה) ולפני משבר, ריב.
והם - מור ושניר - לא מצויים באותו מקום
בעוד יואנה ותומר מצויים באותו מקום - קשר שנבנה, פתיחות שמאפשרת לדבר על דברים בלי פחד מפני שיפוטיות או אי קבלה, הרי שמור ושניר לא מצויים באותו מקום - לא בחוויה ולא בהרגשה.
יותר מכך, נראה שמור לא מזהה עדיין את הפער: היא נעה קדימה עם הפנטזיה ועושה את מה שהיא יודעת לעשות בעבודה שלה כ head of fun בחברת הייטק. בעודם בחופשת ירח דבש היא מתוודה בפני שניר: ״יש לי וידוי, קבעתי לנו ארוחת ערב ב-29.12… ״.
אלא שבחיי זוגיות הפאן לא תמיד מסתנכרן עם היומן, גם כשהתאריך והשעה ביומן פנויים. הסנכרון חייב לבוא ממקום דומה ברצון לחוות את החוויה ובהרגשה.
לא פלא ששניר לא התלהב לשמוע על היוזמה שלה - הוא לא באותו מקום ששמח לצפות לאותה ארוחה זוגית שבת זוג ב-48 שעות תכננה מבעוד מועד. הוא מצוי בעמוד בספר שעדיין אין שם אותה משיכה שעשויה לתרום להמשכיות הקשר.
המודעות למקום בו נימצא הקשר וכל מה שמתלווה לכך הם קריטיים להמשכיות הקשר. ההבנה שזוג מצוי באותה נקודה על ציר התפתחות מערכת יחסים זוגית או לחלופין המודעות לקיומו של פער, מאפשרות התמודדות טובה יותר של כל אחד מהצדדים בנפרד וביחד.
