הבדלים בדפוסי חשיבה ותקשורת בין נשים וגברים
להבדלים בדפוסי חשיבה ותקשורת בין נשים וגברים ישנה השפעה הן על מערכות יחסים קיימות (למשל, בזוגיות, בעבודה) והן על מערכות יחסים שנירקמות או שמצויות בהתהוות. "הוא השיב לי רק 'כן' וזהו...מה זה אומר?". "היא מפרשת את מה שאמרתי כחוסר אכפתיות".
הבנת ההבדלים היא קריטית לקידום בנייתה של מערכת יחסים זוגית, במיוחד בשלביה הראשונים, כשכל אחד מהצדדים עדיין לא מכיר את הקונטקסט הרחב של הדברים.
בואו נבין על מה מדברים כשאומרים שיש הבדלים בין נשים וגברים בחשיבה ובתקשורת.

מודעות גברית ומודעות נשית
הקידמה תרמה לטשטוש ההבדלים בין דפוסי התנהגות ותקשורת המוגדרים כגבריים לאלו הנשיים. כיום ישנן נשים רבות שהתנהגותן ודפוסי-החשיבה שלהן דומים מאד לאלו של הגברים, בדיוק כמו שישנם היום יותר ויותר גברים, המתחברים לצד הנשי שלהם ולא חוששים להיתפס חלילה כרכים ועדינים מדי.
ובכל זאת, עדיין ניתן להגדיר את דרך החשיבה, התקשורת וההתנהגות הגברית הקלאסית כנוטה להיות ממוקדת בעשייה ובמטרה ברורה, עניינית וקצרה, רגשית או עובדתית-הגיונית (אך לא ביחד), נוטה להתבלט ולהתבטא בציבור, אך מופנמת ומסוגרת בבית, תחרותית ומסתכנת ונותנת עצות יותר מאשר מוכנה לקבל.
לעומת זאת, את דרך החשיבה, התקשורת וההתנהגות הנשית הקלאסית אפשר להגדיר ככזו שמסוגלת להתעסק ולשוחח על מספר נושאים בו-זמנית, עדינה ופחות מאיימת, מרומזת, מפורטת ומרחיבה, רגשית ועובדתית-הגיונית בו-זמנית, נוטה לפתח תקשורת אינטימית יותר מאשר ציבורית, משתפת- פעולה וזהירה ומוכנה להתייעץ.
מקור ההבדלים האלו הוא במבנה המוח השונה מעט בין גברים לנשים: רקמת החיבור בין האונה השמאלית לימנית דקה יותר אצל הגברים, מה שלא מאפשר ביצוע בו-זמני של פעולות חשיבה לוגית-מילולית ופעולות הדורשות מעורבות רגשית-אינטואיטיבית, בעוד אצל הנשים הדבר אפשרי בזכות רקמת חיבור עבה יותר.
מכאן האמירה הנפוצה כי נשים הן מולטי-טאסקינג: כאשר הן נתקלות בבעיה או נסערות ונרגזות הן מסוגלות, בעודן מדברות על זה, למצוא פתרון מתאים. לעומתן, הגברים נאלצים להסיח את דעתם מהעניין ולהירגע בטרם יוכלו לפנות למציאת פתרונות מתאימים.
אפשר לומר באופן כללי, שגברים רואים את העולם מתוך נקודת מבט ממוקדת, ואילו נשים רואות את העולם מתוך נקודת מבט פרוסה ומורחבת יותר. מודעות גברית נעה מן החוץ אל הפנים, נוטה לייחס דבר אחד לאחר ברצף סידורי, שבונה בהדרגה תמונה מושלמת. זוהי התייחסות שמקשרת דבר אחד לאחר במושגים של בניית דבר שלם. מודעות גברית גם נוטה להתכווץ ולהצטמצם ביחסים, ונוטה פחות לאבד את ה"עצמיות" ואת ה"אני".
לעומת זאת, המודעות הנשית הנה מורחבת ופרוסה, נעה מן המרכז החוצה. היא מקיפה באופן אינטואיטיבי את כל התמונה ממבט ראשון, מגלה את הפרטים המרכיבים אותה בהדרגה, ורק בסוף בודקת כיצד כל חלק ממרכיביה מתקשר לתמונה השלמה. האופי המהותי שלה הוא לנוע אל מחוץ ל"אני" שלה ולעצמה, ולהתחבר עם הזולת.
כיצד הבדלי חשיבה בין נשים וגברים משליכים על מערכות היחסים והתקשורת בינהם?
הבדלים אלו בין גברים ונשים משליכים על מערכות היחסים והתקשורת בין נשים לגברים במגוון צורות. הנה ביטויים עיקריים של ההבדלים:
פתרון בעיה
כאשר הגבר נתקל בבעיה הוא רוצה להסיח את דעתו מהעניין כדי לעבור מהחשיבה הרגשית לשכלית ולהיות מסוגל לפתור את הבעיה בעצמו, בעוד האישה מנסה לעזור לו בדרכה ולדבר על כך, גישה המזמינה קונפליקטים ובעיות נוספות.
כאשר האישה נתקלת בבעיה היא רוצה לשתף, שכן בעודה מדברת היא כבר מוצאת פיתרון, אך הגבר מפרש בטעות את המסר כבקשת עזרה והוא מחלק עצות וזה שוב פתח לקשיים.
לתת ולקבל
גברים ונשים, בדרך כלל, אינם מודעים לעובדה, שיש להם צרכים רגשיים הנבדלים אלו מאלו. גברים נותנים במערכת יחסים את אשר הם היו רוצים לקבל, ונשים, גם הן נותנות את אשר הן היו רוצות לקבל. אלא שכל אחד מניח בטעות שלאחר אותם צרכים ורצונות כשלו.
אישה צריכה, בראש ובראשונה, תשומת לב, הבנה והתחשבות. היא פגיעה יותר מכל לתחושת עלבון, כאשר הרגשות שלה אינם זוכים להתחשבות, להבנה ולתשומת לב. כאשר היא לא זוכה להתחשבות ממישהו האהוב עליה, היא מתחילה לעיתים להטיל ספק בערכה העצמי ובזכויותיה. הגבר צריך לקבל את הערכתה של אשתו, לרכוש את אמונה, להרגיש שהיא מקבלת אותו כמו שהוא ומעודדת את מעשיו והישגיו.
סגנון הקשבה
הסוציו-בלשנית פרופ' טאנן מדברת גם על הבדל בין נשים לגברים בסגנון ההקשבה. נשים מהמהמות ומהנהנות ומעניקות בכך תחושה שהן מקשיבות ומעודדות את המשך השיחה על ידי פידבקים חיוביים, הבעות הסכמה וצחוק.
לעומתן, גברים מקשיבים בשקט, הם מפגינים פחות סימני האזנה ולעתים קרובות הם עשויים פשוט לשתוק.
עוד היא טוענת כי הבדלי סגנון אלה יוצרים אי הבנות ואף כעסים: הגבר, שמצפה שמאזיניו ישבו בשקט ויקשיבו, כועס כשהאישה משמיעה זרם בלתי פוסק של הערות, והיא נתפסת בעיניו כמתערבת. האישה, לעומת זאת, מצפה שבן שיחה יפגין עניין, תמיכה והתלהבות, ואפשר שתכעס כשהוא מאזין בשקט, כי לתפיסתה הוא בכלל התנתק נפשית במקום להקשיב לה.
כישורי תקשורת ורבלית ולא-ורבלית
מחקרים העלו כי כישורי התקשורת הורבלית והלא-ורבלית של נשים עולים על אלה של גברים. כילדות הן מתחילות לדבר מוקדם יותר מילדים, ועושר שפתן גדול יותר. בבגרותן הן הופכות ליותר תקשורתיות מגברים ומנוסות יותר בביטוי רגשותיהן. בתחום התקשורת הלא מילולית הן מגלות כישורים גבוהים יותר בהקשבה, בפענוח הבעות פנים, בהיענות ובהבנת מסרים.
אופי השיחה - גברים עובדתיים יותר
הפרופסור לפסיכולוגיה ולפסיכיאטריה סיימון בארון-כהן, טוען כי קיימים הבדלים בין גברים לנשים הנוגעים לאופי השיחה. בעוד אצל נשים השיחה היא ריגשית, מתחשבת, שיתופית והדדית, שיחה גברית היא יותר עובדתית. מה שבשיח הנשי עשוי להיתפס כהבדל בין דעות, בשיח גברי עשוי להתפרש כעניין של עובדה ולא תיתכן אלא תשובה אחת נכונה. לדוגמא, שיחה אצל גבר תתנהל כך: "אני מצטער, אבל אתה טועה", בעוד אצל אישה: "אני מבינה שיש גישות שונות בנושא, ולכן כדאי שנחשוב מה הכי נכון לנו בסיטואציה".
הבדלים בתגובה
אמפתיה - נשים אמפתיות יותר. פרופ' בארון-כהן טוען גם כי נשים הרבה יותר אמפתיות מגברים. מחקר מקיף מ-90 מדינות מצביע על כך שנשים נתפסות ב45% יותר מגברים כמפגינות אמפתיה באופן קבוע.
גברים לא מקבלים הערות בונות. גברים רבים נוטים להתנגד לקבל מידע כלשהו מאחרים, בעיקר בכל הנוגע להפגנת כישורים טכניים, ובכלל זה גם מנשים. למשל, שאלה כמו "איך להגיע ל...?" גורמת לגבר אי-נוחות, מפני ששאלה כזו משדרת לדעתו, את המסר שהוא אדם שאינו יודע להסתדר בעצמו.
תקשורת מילולית כתובה
בימינו, כשחלק גדול מהתקשורת עבר לערוצים הדיגיטליים, האינטראקציות מבוססות ברובן על טקסט. קיימים הבדלים ברורים בין האופן שבו גברים ונשים רואים את העולם. דר' לירז מרגלית שחקרה את ההבדלים בין האינטראקציות ועל הקשר למבנה המוח הגברי והנשי, מציגה הבדלים בתקשורת כתובה בין גברים ונשים, כפי שעלו מניתוח של מאות מיילים בין עובדים בארגון:
סגנון תכליתי - נשים נוטות יותר מגברים לעשות שימוש בפתיח כמו "היי, מה קורה? מקווה שהכול בסדר", ומרביתן חותמות את המייל באיחולי "המשך יום נעים" או "שיהיה שבוע נפלא". לעומתן, גברים, יותר תכליתיים, ולעיתים קרובות הם מדלגים על דברי פתיחה או סיום.
סגנון אפולוגטי למול תכליתי - הניתוח מעיד גם כי נשים ברובן נתפסות כיותר אפולוגטיות - בעת בקשה או הבעת עמדה מנוגדת הן ייטו יותר מגברים לספק הסבר ולהצדיק את בקשתן.
סגנון עובדתי למול גמיש - נשים נוטות לעשות שימוש באמירות כמו "אני חושבת" או "יכול להיות". לעומתן, גברים נוטים להביע דבריהם כקביעה ופחות להסביר עצמם או לספק צידוק לבקשותיהם. כאשר נבחנו מיילים שבהם הוצעו רעיונות לפרויקטים או יוזמות, נמצא שהסגנון הנשי מאופיין בהבעת ספק, התנצלות ושימת דגש על כך שההצעות שלהן לא מחייבות ושיש אפשרויות נוספות.
סגנון המערב ביטוי רגשי למול נטול רגשות - בנוסף, נשים נטו יותר מגברים לתאר רגשות ולהביע תמיכה באחרים, לעומת גברים שגם כשהם רצו להביע התייחסות חיובית, הם עדיין הדגישו את השורה התחתונה ללא ביטוי רגשי, למשל: "יש התקדמות" או "הייתה פגישה טובה".
דר' מרגלית עוד מציינת כי מראיונות עם עובדים עולה שנשים מקדישות זמן רב לכתיבת מיילים, חושבות על המשמעות של כל שורה, מקדישות זמן רב בלנסות להבין איך הטקסט שהן כותבות ישפיע על הצד השני, ועושות שימוש ביותר סימני פיסוק ובאימוג׳ים על מנת לפצות על העדר הרמזים הבלתי מילוליים בסביבה הדיגיטלית. גברים, לעומתן, מחפשים את השורה התחתונה, בלי להקדיש מחשבה לאופן שבו מקבל המסר ירגיש כשהוא יראה את המייל.
פרשנות המסר הכתוב - איך נשים וגברים מפרשים את המסר המועבר?
דר' מרגלית מתייחסת גם להבדלים בפרשנות המסר הכתוב. "בעת קבלת מייל, נשים יתנו פרשנות לטקסט וינסו לתת משמעות לדברים, גם אם הם לא נאמרו במפורש. כך, למשל, מייל שבו נכתב: עמוס לי השבוע, ננסה שבוע הבא, בתגובה ל-היי דן, מתי נוכל להיפגש?, התפרש בתור זה ברור שהוא מנסה להתחמק מהפגישה. הוא לא כתב מתי שבוע הבא, או התנצל ואפילו לא ביקש לקבוע זמן חלופי. כלומר נשים, בהכללה, מספקות פרשנות גם להיעדרן של מילים, בהשוואה לגברים שרובם לא מנסים לפרש מעבר לנאמר".
שפת גוף
שפת הגוף של נשים שונה מזו של גברים, וגם השוני הזה מוביל הרבה פעמים לאי-הבנות. ניתוחים של אינטראקציות בין גברים לנשים העלו כי גברים לא מצליחים לזהות ולבטא רמזים בלתי מילוליים ביעילות כמו נשים, ושיש להם קושי אינהרנטי לקרוא בין השורות ולייצר משמעות מהרמזים. לעומתם, נשים נותנות משקל גבוה להבעות פנים, קשר עין ואינטונציה, והתוכן עצמו מקבל פחות משקל. לפי, דר' מרגלית, חלק עיקרי במריבות בין גברים ונשים נסוב סביב אי-ההבנות האלו.
נשים מישירות מבט, גברים מתיישבים זה לצד זה - גברים מעדיפים לשבת זה לצד זה כשהם משוחחים עם מישהו, כולל עם נשותיהם, והם נוטים שלא להביט בעיניו של בן שיחם. נשים לעומתם, נוהגות להתייצב או להתיישב מול בן שיחן ולהביט בו. ההבדלים בינהם עלולים להתפרש על ידי נשים כריחוק והתנתקות.
לסיכום, קיימים הבדלים בין נשים לגברים בדפוסי חשיבה ותקשורת. על רקע ההבדלים וסביב אי ההבנות נוצרים מחסומים בתקשורת שהיא חיונית לבניית מערכת יחסים חדשה וכן למריבות בין בני זוג. ללא ספק, הכרה והבנה של ההבדלים הללו עשויים לסייע בקבלת השוני ובניית מערכת יחסים זוגית טובה.
רוצים ללמוד עוד מיומנויות תקשורת החיוניות ליצירת זוגיות?
יעוץ למציאת זוגיות היא תכנית ממוקדת וקצרה שמטרתה להקל עלייך במציאת זוגיות.
קראו עוד על יעוץ למציאת זוגיות
